#פראג_היהודית – מידע היסטורי על הרובע היהודי בפראג הנקרא בשמו החדש רובע יוספוב / יוזפוב (Josefov) שאסור לכם לפספס בביקור שלכם ברובע היהודי בפראג!
מה חשוב לראות ברובע היהודי?
- בית הכנסת הישן הנקרא staronova synagoga
- בית הקברות היהודי – קחו נשימה זה פשוט מצמרר
- בית כנסת פנקאס
- בית העירייה היהודית
- בית הכנסת מייזל
- בית כנסת קלאוס או קלזן
הכרטיס המשולב לכל המקומות ברובע היהודי עולה 480 קרונות למבוגר,ילדים (6-15) 320 קרונות, ילדים מתחת לגיל 6 חינם!
את כולם רואים דרך המוזיאון היהודי ולהקדיש לביקור ברובע היהודי יום שלם. רצוי לא להגיע בסופ"ש אלא רק באמצע שבוע. בשבת הרובע היהודי סגור. מדובר בביקור רגלי.
שם הרחוב המרכזי ברובע היהודי נקרא "Parizska"
אם אתם בפראג ביום השואה, תבקרו בבית העלמין היהודי. לא, אני לא מתכוונת לבית הקברות היהודי העתיק שאתם בטח כבר מכירים. אני מדברת על בית העלמין היהודי החדש (הוא לא באמת חדש, בפראג יש כמה)
ברובע ז'יז'קוב, בפראג 3, שעדיין נחשב למרכז העיר, באולשני בכתובת רחוב Izraelska 1 (כן, בפראג יש רחוב שנקרא על שם ארץ ישראל).
בית העלמין הוקם בשנת 1889 והוא חלק נפרד מבית הקברות באולשני ושטחו 101,430 מטר מרובע, כ25 אלף קברים ומצבות. חלקם סימבוליים או עם שרידים של יהודים שנספו בשואה…
משפחות שלמות…
שנת לידה… – 1942… 1943… 1944…
טרזין… אושוויץ… דכאו… טרבלינקה… טרוסטינץ…
זה לא מתקבל על הדעת… כמה רוע…
בבית העלמין שני אולמות לביצוע הלוויות והכנת גופה. האולם הראשי ממוקם סמוך לכניסה הראשית וידוע בשל סגנונו הנאו-רנסנסי. האולם נבנה בשיתוף פעולה עם הארכיטקטים שלקחו חלק בבניית אתרים ברובע יהודי, אחד מהם בדרז'יך מונצברגר. מאחורי האולם הראשי בית טהרה בסגנון נאו-קלאסי. האולם השני נמצא בצד מזרחי ונבנה בשנת 1933, תוכנן על ידי לאופולד אהמן בסגנון פונקציונליסטי.
בשנת 1958 בית העלמין היהודי החדש הוכר על ידי אונסקו והוכרז כאתר היסטורי שמור. מדובר בבית הקברות היהודי הגדול בכל הרפובליקה הצ'כית.
בין הקברים ומצבות…
(כתוב בצ'כית):
"לקורבנות הנאצים
גיבורים יהודים שנספו
במלחמת העולם השניה
שנעלמו במקום הלא נודע
תתפללו לשלום נפשם.
זכרונם לברכה!"
ולידה מצבה קטנה…
"כאן נמצא אפר של 15000 קורבנות שנהרגו בטרזין"
על הקיר הדרומי תמצאו מצבה לזכר הנוש בון (JUDr. Hanus Bonn ), משורר יהודי. עבד בקהילה היהודית. נאצים דרשו ממנו רשימה שמית של 5,000 יהודים על מנת לשלוח אותם לגטו לודז'י. הנוש סירב. נעצר על ידי גסטפו, לאחר מספר ימים של חקירות ועינויים הועבר למחנה ריכוז מאוטהאוזן ונהרג.
מצבה אחרת… לזכרם של 48 חברי משפחה של ארתור רדבנסקי-טוברגר. ארתור נפטר בשנת 2009 בגיל 88 שנים.
אחת המצבות הוקדשה לזכרם הנספים באסון הגדול ביותר בתולדות ארגוני המחתרת בארץ-ישראל ואחד האסונות הגדולים בים התיכון, הרוגי אוניה "פאטריה"
יש כאן גם קברים אחרים… יש אנשים מפורסמים… יש רבנים מוכרים… ואפילו אנשים ששמם לא ידוע. על אחת המצבות:
"כאן נפל גיבור לא ידוע 5.5.1945. זכרונו לברכה!"
אבל הכי מפורסם בין כולם ללא ספק פרנץ קפקא.
פרנטישק קפקא, סופר ותרגמן אמר פעם על בית העלמין היהודי החדש:
"לעולם לא יתמלאו עד הסוף הקברים, משום שרעידת האדמה ההרסנית של הנאציזם החליקה את עקבותיהם של מי שיכול היה וצריך היה לנוח פעם על משכבה".
רובע Bubny (בתרגום מצ'כית – תופים) היה פעם כפר דייגים. הכפר התפתח, באמצע מאה ה19 התחילה בניה נרחבת ברובע: מחסנים, בתי מלאכה, מפעלים, מוסכים ותחנת רכבת הגדולה בעיר. הרובע נמזג עם הולשוביצה וב1884 הפך לחלק מעיר – פראג 7. ב1960 שמו נמחק מהמפות ורובע הפך סופית לרובע אחד גדול – הולשוביצה. בניינים רבים הוזנחו ונהרסו. מאות גרפיטי מקשטים או מכעירים את קירותם.
מקום עם היסטוריה של כ1000 שנים ממש במרכז העיר ובו… "תחנת השקט".
בתקופת מלחמת העולם השניה שימשה תחנת רכבת כתחנת מעבר למחנות ריכוז. כ50000 יהודים עברו כאן בדרכם לטרזין וגטאות אחרים. רובם נהרגו.
לפני מספר שנים הוחלט לשפץ את התחנה ולהפוך אותה לאתר להנצחת זכר השואה. "לא נכון שהגרוע מכל כבר קרה" – משפט המנחה את הקמפיין. הפרוייקט מתקדם לאט. קבוצת יזמים רכשה את הקרקעות ורובע ייבנה מחדש. הובטח שאחד הרחובות יקבל את שמו של סיר ניקולס וינטון (סיפרתי עליו בפוסט הקודם). בשנת 2015 הוצבה אנדרטה ששמה "The Gate of Infinity" לזכרם של 4000 יהודים שהועברו מטרזין לאושוויץ בירקנאו ונרצחו בלילה בין 8 ל9 במרץ 1944. מסילת רכבת שאורכה 20 מטרים עולה לשמיים.
כעת תחנת רכבת הפכה לגלריה המייצגת יצירות אמנות מחומרים שלא עומדים במבחן הזמן ואחת המטרותיהן לשדר שהכל ייעלם בסוף.
רציתי להראות לכם את הרובע הנטוש. ישבתי והסתכלתי בתמונות משנים הקודמות, תמונות שנשלחו ע"י חברים. אבל יש תמונות ששוות 1000 מילים. וכמו שרשום על אחד הקירות של התחנה "!!!slova nestačí" – המילים אינן מספיקות.
מאת:
